לפני שנתחיל, כדאי שנבהיר את ההבדל בין שני המונחים שחלקנו מתבלבלים בניהם: דימוי עצמי וביטחון עצמי.

דימוי עצמי מוגדר כמכלול של תכונות, הערכות ואפיונים שהאדם מייחס לעצמו ועל פיהם בונה את האמונות שלו על עצמו, על יכולותיו, תדמיתו ושוויון הערך שלו.

ביטחון עצמי מוגדר כדרך הביטוי של האדם את תפיסת הדימוי העצמי שלו שמביא לידי ביטוי בבחירות, בהתנהגות הסביבתית ובעיקר באומץ שלו להתמודד עם משימות החיים.

הדימוי העצמי שלנו מתפתח עוד מהינקות ולאורך תקופת הילדות והבגרות, והוא תלוי בגורמים סביבתיים/חיצוניים ופנימיים כאחד.
דימוי עצמי נמוך קשור באופן ישיר לבעיות דיכאון, חרדה, פוביות, הפרעות אכילה, הפרעות קשב, קשיים ביצירת קשרים בינאישיים תקינים, פרפקציוניזם וכו'.
דימוי עצמי נמוך מבטא את הפער בין מה שהאדם שואף להיות לבין איך שהוא מעריך את עצמו בפועל. הוא נוטה לפתח ביקורת הרסנית (ולא פרודוקטיבית) כלפי עצמו והוא מייחס לעצמו רק כישלונות.
אמנם, לעיתים קרובות, הדימוי העצמי הנמוך לא משקף את היכולות והכישורים האובייקטיביים של הפרט, אך יש לו השלכות שליליות בכל תחומי החיים החשובים – לימודים, קריירה מקצועית, יחסי זוגיות, קשרים חברתיים ועוד ובהתאם לכך בא לידי ביטוי היעדר ביטחון להתמודד עם משימות החיים או האומץ לתפקד ולהתמודד למרות שלא תמיד יצליח להשיג את מטרותיו.
לעומת זאת, מחקרים שבוצעו בתחום מלמדים על קשר ישיר והדוק בין דימוי עצמי גבוה לתפקוד יעיל ולהישגים גבוהים.
המסקנה היא שדימוי עצמי נמוך (וביטחון עצמי נמוך) פוגעים ביכולת המעשית של הפרט לממש את עצמו ולהביא את כישוריו לידי ביטוי.

מהם הגורמים לדימוי עצמי נמוך?

הדימוי העצמי מתפתח, כאמור, לאורך תקופת הילדות והבגרות והוא מושפע הן מגורמים פיזיים ונפשיים של הפרט והן מגורמים חברתיים וסביבתיים:

• קשר תומך ומפרגן של הורים מחזק את הביטחון והדימוי העצמי ואילו קשר שלילי המתבסס על חוסר תמיכה/פרגון והיעדר ציפיות (או לחילופין ציפיות מוגזמות) עלול לפגוע בהערכה העצמית של הילד.
• סך הכישלונות שהאדם חווה במהלך חייו בהשוואה להישגים ולהצלחות, משפיע באופן ניכר על ההערכה, הביטחון והדימוי העצמי שלו.

מהם המאפיינים של דימוי עצמי נמוך?

לדימוי עצמי נמוך יש השלכות שליליות בכל תחומי החיים:
• הימנעות מאינטראקציה חברתית
• היעדר מימוש פוטנציאל אישי
• פסימיות ותסכול מתמיד
• הפרעות אכילה
• דיכאון/חרדה
• הזנחת המראה החיצוני
• היעדר מוטיבציה וחוסר רצון להתמודד עם אתגרים
• ביטחון עצמי נמוך, או לחילופין, ביטחון עצמי גבוה ומופגן (שנועד להסתיר דימוי עצמי נמוך או לפצות עליו).
• תחושה מתמדת שכולם בעלי יכולות גבוהות יותר
• ציפיות נמוכות מהחיים
הדרך לשיפור הדימוי העצמי היא כל פעולה המהווה השתתפות פעילה במשימות החיים באופן אקטיבי.

מהן משימות החיים?

• משפחה וזוגיות
• חברה
• עבודה (עבור צעירים: מסגרות חינוכיות עד צבא ואקדמיה, עבור מבוגרים: כל עיסוק שמאפשר תפקוד שמאפשר משמעות ותרומה חברתית)

כאשר אדם משתתף באופן מיטבי במשימות החיים הוא מרגיש בעל ערך, תורם, משמעותי, מסוגל וייחודי וכמו כן מקבל משוב מתמיד מהסביבה שמאפשרת לו להגשים את המטרה העיקרית של כל יצור אנושי- השגת תחושת שייכות. כאשר אדם מרגיש לא שייך זה מתקשר אצלו באופן ישיר לחוסר אהבה ופגיעה בערך וברירית המחדל שלו היא המנעות כדי לא להחמיר את הפגיעה בערך.
כשאדם מרגיש שייך הוא מרגיש בעל ערך ולכן בעל ביטחון עצמי ואומץ לפעולה והסכמה מודעת או לא מודעת להתנסות, להכיל מטרות שלא צלחו ולקחת סיכון וכמו כן סיכוי לצמיחה, התפתחות והגשמה.

כותב המאמר: יואב אופק mcil מאמן בכיר, מדריך ומומחה למערכות יחסים