שאלון משוב עצמי ללמידה לכל מאמן/ת NLP ששואף לתת מעצמו את המיטב ללקוחותיו:
שלבי חובה בכל שיחת אימון
- האם פתחתי אם המפגש עם התייחסות אימונית לשבוע שעבר המתאמן שלי?
- עד כמה הוקרתי אותו?
- האם חקרנו אסטרטגיות ללמידה באמצעות מודלינג?
- האם יצרנו מבנים תומכים ו(במידת הצורך) משימות להמשך התקדמות?
- בכנות: האם הבנתי במדויק את הכאב ואת הצורך?
- האם שאלתי את המתאמן שלי מה יוציא אותו שבע רצון מהאימון?
- עד כמה הקפדתי להגדיר מטרה לאימון?
- עד כמה הקפדתי והצלחתי להגדיר את המטרה כהלכה (מובנת, מדידה, בלשון פעיל ולא סביל, במוטיבציה ובשפה חיובית, מציאותית ואקולוגית)?
- האם יצרתי עתיד מיטבי שכולל בתוכו גם את העתיד המיטבי של התוצאה וגם את העתיד המיטבי המאפיין את המתאמן כשהוא מחובר למשאבים הנדרשים לו (כדי להשיג את התוצאה)?
- האם הקפדתי להרחיב עוד ועוד את העתיד המיטבי בכל הרמות הלוגיות? (ייעוד / חזון / מטרה, זהות, אמונות וערכים, יכולות ומיומנויות, התנהגות וסביבה)?
- האם חיברתי את המתאמן שלי לחוויית העתיד בכל החושים? (נראה, נשמע, מרגיש..)
- עד כמה אני שבע רצון מכמות השימוש שלי בשאלות מודלינג?
- עד כמה אני שבע רצון מאופן השימוש במודלינג?
- האם אני שבע רצון מיישום עקרון הכוונה החיובית ועבודה עם חסמי הצלחה ואמונות מגבילות?
- האם ביצעתי סיכום ביניים?
- עד כמה השתמשתי בדברים שאמר המתאמן בסיכום הביניים על מנת לחלץ ממנו משימות להמשך?
- עד כמה המשימות שיצא איתן המתאמן הן ספציפיות? מקדמות? רלוונטיות לאימון? אקולוגיות עבורו? מאתגרות עבורו?
- האם המשימות באו מצד המתאמן או מצידי?
- האם ביצענו בדיקה עתידית של המתאמן מבצע את המשימה?
- האם יצרנו מבנים תומכי ביצוע ו"תכניות מגירה" למקרה שיעלו מכשולים צפויים?
- האם הוקרתי את המתאמן בסיום המפגש? אם כן – עד כמה אני שבע רצון מהאופן בו אני מוקיר? ( Being, doing, having)
איזה מהנחות יסוד של ה-NLP אתה לוקח איתך כתזכורת / כהוקרה / אחר מהאימון שהיה?
- המפה אינה השטח.
- משמעות התקשורת שלך היא התגובה שאתה מקבל.
- כל אחד עושה כמיטב יכולתו בהתאם למשאבים שעומדים בפניו.
- בבסיס כל התנהגות קיימת כוונה חיובית.
- אין כישלון- יש רק משוב. כל תוצאה היא הישג.
- אפשרי בעולם – אפשרי עבורי. אם אדם כלשהו יכול לעשות
- משהו מסוים, אפשר ליצור מזה מודל, וללמוד ממנו.
- לכל אדם יש את כל המשאבים הדרושים לו כדי להשיג את התוצאות הרצויות לו.
- לא משנה מה אתה חושב שאתה – אתה תמיד הרבה יותר מזה.
- האנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב מתמקדת.
- מתקשרים אפקטיביים מקבלים כל תקשורת בה הם נתקלים ומשתמשים בה.
- בהקשר מסוים כל התנהגות יכולה להיות יעילה ושימושית.
- כבד את מפת העולם של כל אדם.
משוב עצמי על זהותי, תפקידי ומיומנויות התקשורת שלי כמאמן
ראפור:
עד כמה אני שבע רצון מהאופן בו יצרתי ראפור בשיחה?
עד כמה אני מרגיש וחושב שיצרתי מרחב אימוני בטוח בשיחה?
- רצון ומודעות
- יצירת קשר עין עם חיוך
- שימוש בשם הפרטי
- התאמת שפת הגוף
- התאמת טון וקצב הדיבור, הנשימות ועוצמת
- שימוש במילים ובניסוחים בהם משתמש המתאמן
- הצטרפות למערכת הצרכים, הערכים והאמונות של האמונות
——————————————————
- עד כמה הצלחתי לא לספק פתרונות למתאמן?
- עד כמה הייתי ער למצבים בהם לא הייתה הלימה בין המטרה שהוגדרה לנושא המדובר?
- עד כמה שמרתי על זהותי כמאמן והחזרתי את האחריות למתאמן?
- עד כמה הסתכלתי על המתאמן בגובה עיניים?
- עד כמה הקשבתי לתוכן, לרצונות ולמטרות, לאפשרויות, לרגשות, למחשסומים ולחששות, לתפיסות, לעמדות ולערכי המתאמן? עד כמה הקשבתי לשפה ולשפת הגוף? למה שנאמר ולמה שלא נאמר?
- עד כמה הייתי מסור לאג'נדה של המתאמן ולא לאג'נדה של עצמי?
- עד כמה נתתי מקום לשקט בשיחה?
- עד כמה הקפדתי לקצר בדברים ולאפשר למתאמן שלי לעשות את העבודה בשיחה?
- עד כמה שיקפתי למתאמן בצורה ברורה ואמפטית את דבריו?
- עד כמה שאלתי שאלות עוצמתיות שיצרו ערך ולמידה והביאו לגילויים חדשים?
- עד כמה שאלתי שאלות הבהרה שהביאו לבהירות במקומות חשובים?
- עד כמה הקפדתי על שאילת שאלות פתוחות, ממוקדות, ברורות וקצרות, מבלי לחזור שלא לצורך, או ליצור רצף שאינו מאפשר למתאמן להשיב?
- עד כמה העזתי לפתוח לדיון נושאים לא נוחים שזיהיתי?
- עד כמה שימשתי מודל ועודדתי את המתאמן להשתמש בשפה ובחשיבה מכוונות עתיד, פעולות וראיית חצי הכוס המלא?
- עד כמה הנעתי את המתאמן לעסוק בזיהוי יכולותיו ומשאביו?
- עד כמה הוקרתי את המתאמן וראיתיו בגדולתו?
- עד כמה נתתי למתאמן הכרה ואישור למהותו ולזהותו – מסרים כמו: "אתה קיים, אני רואה אותך, אתה בעל ערך, אתה חשוב, מיוחד, ייחודי, יש לך מה לתרום"?
- עד כמה אתה סומך על המתאמן שלך?
- עד כמה עודדת חשיבה עצמאית ויצירתית?
- עד כמה איתגרת את המתאמן שלך לקדם את עצמו ולצאת מאיזורי הנוחות שלו?
- עד כמה סייעת למתאמן שלך להעמיק ולחקור מעבר לנאמר ולגלוי לעין?
- עד כמה סייעת למתאמן שלך לזהות את אמונותיו, רגשותיו, מטרותיו, ערכיו, מניעיו ותפיסותיו?
- עד כמה סייעת למתאמן שלך לזהות גורמים מעכבים וגורמים מקדמים בו ובסביבתו?
- עד כמה נעת בין כל הרמות הלוגיות לאורך כל האימון?
——————————————————
- מה הייתה חלוקת הדיבור בשיחה? (חלוקת דיבור אידיאלית – 20% מאמן – 80% מתאמן)
- עד כמה מתקיימת לאורך האימון הלימה בין מה שסוכם בחוזה האימון הראשוני לבין השיחה והתהליך?